באתר YNET התקיים סקר ענק בו בחנו האם תושבי ערים שונות ברחבי הארץ מרוצים מהעיר בה הם מתגוררים. התוצאות לגבי העיר אשדוד העמידו את התושבים בפער גדול מאוד יחסית לערים אחרות ברחבי הארץ כשאשדוד בולטת כעיר שהכי הרבה תושבים רוצים לעבור ממנה. האם התוצאות הללו מזיזות למישהו בהנהלת העיר? לא ברור

כבר שנים ארוכות שהעיר אשדוד נמצאת בקונפליקט, בעיקר בקרב צעירי העיר מבחינת אפשרויות תעסוקה ולרוב עוזבים את העיר כדי לעיר הגדולה או לערים אחרות בהן יש מוסדות אקדמאיים כאלה ואחרים. הבטחות כמו פארק ההייטק או מגורים לצעירים נשמעות כמו הבטחות לטווח ארוך שלא ברור מתי באמת ימומשו ונראה שדברים עולים על סדר היום אבל לא באמת קורים.

זה די ידוע שמי שאינו בעל עסק עצמאי באשדוד לא ממש מצליח לשרוד בענפים תעסוקתיים מתפתחים. למשל- כל הסצנה של משרדי פרסום גדולים, מלונאות וחברות היי טק, כמעט הכול קורה בתל אביב רבתי ופה תמיד נוכל לעבוד במוקד טלפוני או כמוכרות בסניף של זארה או לצאת לדרך עצמאית עם המון תקווה וחשיבה מחוץ לקופסה.

לגבי חינוך לילדים בקרב משפחות צעירות, בהשוואה לערים אחרות אשדוד מספקת אופציה “בסיסית” של חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי ובתי ספר מתקדמים כמו ‘דמוקרטי’ או ‘אנתרופוסופי’ תוכלו למצוא בערים סמוכות אבל לא כאן.

עם סיומו של חודש הגאווה שצוין השנה לראשונה בעיר אשדוד, גם הנושא הזה שנוי במחלוקת בעיר שכן הרבה צעירים חברי הקהילה עוזבים את העיר בטענה שקשה להיות פה שונים, או מי שאתה כיוון שלא ממש מקבלים פה את השונה האחר. יש תחושה של שינוי באוויר ודברים כן משתנים אבל גם בתחום הזה… קצב השינוי והקבלה איטי.

ובכל זאת, יש לנו כמה יתרונות וכל מי שאוהב את העיר והיא זורמת בעורקיו יודע שיש לנו את החופים הכי טובים שיש, שיש פה גרעין איכותי של אנשים שעושים את העיר, יש אחלה מסעדות… השאלה היא האם זה מספיק ומתי יהיה פה עוד – ברמה התעסוקתית, החינוכית ואפילו בכל הנוגע לתחום הבילוי והפנאי…

אז… פנינו לכמה אשדודים לשעבר ושאלנו מתי עזבו, מה הסיבה והאם הם מתגעגעים או מרוצים מההחלטה לעזוב את העיר… הנה מה שהם ענו:

רינת טובול שחם (נשואה +1): “עזבתי את העיר בגיל 20 , היום אני בת 34 כמעט. עזבתי ישירות לתל אביב כי רציתי לגור כאן מאז שאני זוכרת את עצמי, מרגישה בבית כשאני בתל אביב, לא מתגעגעת לאשדוד בכלל וגם לא רוצה לחזור לגור בה, אבל מאוד נהנית לבקר את המשפחה שלי ועדיין חושבת שהים הכי טוב הוא באשדוד”.

אמיר טובול, (בן 35 רווק):  עובד ומתפרנס כעורך דין בתחום הנדל״ן. עזבתי את אשדוד בעיקר כדי להתפתח מקצועית, וגם כדי לחוות את השנים הכי משמעותיות בחיים שלי במקום שמציע יותר אפשרויות. ותל אביב זה ה-מקום להיות בו. האמת שאני לא כל כך מתגעגע, בעיקר מהסיבה שאני משתדל להגיע לאשדוד לביקור לפחות אחת לשבוע/שבועיים, ככה שאני עדיין נמצא פה יחסית הרבה.
בגדול אני מאוד שמח שעזבתי, כי העיר הגדולה גרמה לי להתפתח בהמון תחומים. מצד שני אני עדיין מחובר לאשדוד בעשייה חברתית והתנדבות בתחום הגלישה וככה אני מצליח ליהנות מכל העולמות… חוצמזה חברים טובים מהבית לא מחליפים בקלות, ולשמחתי רובם עדיין גרים כאן. וזה משאיר אותי מחובר.
חלק מהתובנות שלי אחרי 7 שנים בת״א, לאשדוד תמיד תישאר אצלי פינה חמה בלב, אני מאוד גאה באשדוד, היא עיר מדהימה שכל אחד בארץ חייב להכיר מקרוב, ואולי גם הפרק הבא שלי בחיים יחזיר אותי לשורשים, אין לדעת…

קארן רודנר: “עזבנו את אשדוד בלב כבד! הסביבה כבר לא התאימה לנו… מעיר מסורתית חילונית -הפכה לעיר שבה הפכנו להיות מיעוט, מסגרות החינוך מאוד מקובעות ולא מספקות מענה מחוץ לקופסא בחשיבה הלימודית. מחירי הדיור לא התאימו את עצמם לשירותים שהעיר מציעה לנו. קיבלנו החלטה שבמבט לאחור התגלתה המצוינת עבורנו- עבורנו ליישוב קהילתי -צור יצחק עם קהילה וסביבה שמתאימה לנו מבחינת האוכלוסייה, מערכת החינוך שמעודדת יזמות, וסביבה ירוקה. הילדים פורחים ואנחנו מאושרים!”.

הסקר אגב, עדיין רץ באתר YNET, כך שאתם מוזמנים להיכנס, לענות על השאלות ולתת את דעתכםן (לחצו כאן)