בחרת לגור באשדוד? למה? מה יש לך לעשות שם? איך מי שגדלה בת”א הגדולה, בעיר שהיא חלומם של צעירי פריפריה, אשת העולם הגדול שטיילה, גרה, עבדה ברבע כדור – מהמזרח לאמריקה ועד אוסטרליה… איך קרה שהחלטתי, בבחירה שלמה לעשות רילוקיישן לאשדוד סיטי

לפעמים אני מותשת מלתת הסברים, בעיקר מכיוון שזה תמיד מלווה בתשובות לשאלות סטריאוטיפית מעצבנות של אנשים בורגנים יהירים יפי נפש ~ ״אבל רק רוסים, גרוזינים ואתיופים גרים באשדוד!״ / ״זו עיר של ערסים ופרחות, לא?״

יש להם וויז’ן בראש שבאשדוד רק יושבים בקיוסקים או בגינות, שותים בירה ומפצחים גרעינים כמו בשנות הטרפפו. חושבים שאני חיה במעברה. בא לי לומר לכל מלאי הסטריאוטיפים האלה פשוט כ** אמא שלכם י’חשוכים, תישארו בת”א הנשגבת שלכם, עם הדו”חות על כל נשימה ופיתה פלאפל בעלות של משכנתה ושכירות על כל פיסת חול בחוף. תישארו עם אנשי הלפטופים, אושיות האינסטגרם, מאמנות הכושר, אנשי המגדלים, אנשי הקטמין והקוק, אנשי הסצנה, אנשי האינטרס ומי לא בעצם? תישארו שם עם כל הזיוף. כן אתם מזויפים. כל אלה שלא במקור בכלל מת”א אבל מאז שהגיעו אליה לא הוציאו את הקצה של האף מאזור הסנטר.

שלא תטעו, אני אוהבת את ת”א. גדלתי בה, חרשתי כל פינה שם, עבדתי בחיי הלילה מגיל סופר צעיר…  ת”א היא עיר נחמדה מאוד, לתיירים אין ספק שהיא מיוחדת אבל מאוסהההה. לא מבינה את ההתעקשות לגור בדיזנגוף ולשלם פאקינג שלושת אלפים שקלים לפני חשבונות ולחלוק צינוק עם עוד שני היפסטרים מסריחים שלא התקלחו שבוע ומתעקשים לא להחליף בגדים.

לא מבינה למה בת״א תקנה בקבוק מים ב20 ₪ באמפם ובמבה ב- 18 ₪ ותשלם כל חודש 1,500 ₪ על דו”חות חניה ובכלל, תבזבז חצי מהחיים שלך בשעות מצטברות של חיפוש אחרי חנייה, אבל העיקר שתוכל לומר  שאתה גר בת”א. תשתה קוקטייל ב- ורנדה בשקיעה, תצלם את הבבונים בהילטון מוחאים כפיים לשמש ותסיים את הערב מרוח מקטמין בבלוק או בברקפסט. תל אביבי אסלי, גבררר -יום למחרת גם תטרח לספר לכולם איזה סאטלה הייתה לך ואיזה גמור היית אתמול ואיך קמת לעבוד. גיבור ממש לתת לך צל”ש.

והבנק שלך בינתיים? רוצה לברוח, לגלות לברלין ואם אפשר קצת יותר רחוק יותר טוב וגם שם שישאלו אותך אז רגע מאיפה אתה? “אני? מתל אביב”. קשה לך לומר שבמקור גדלת עם גמלים באיזה כפר בדרום. אתה לא רואה יש לי תמונה בכיכר דיזנגוף על בירד ושטר מגולגל על האוזן. אני תל אביבי…

אשדוד היא הקוסטה ריקה שלי. הסנטה תרזה שלי. היא הפנמה שלי. היא הגואה שלי.
כמו שנאמר כבר לפני, אשדוד היא הקליפורניה של ארץ ישראל, היא הסנטה ברברה של הקצפת על העוגה.
לעומת תל אביב אשדוד אותנטית, החל מהאנשים ועד למבנה האנטומי של העיר – החופים, נחלים, נמלים. יש תרבות, יש אופי, יש אמת.

בגיל 23 עברתי לאשדוד ללא רקע חברתי בעיר, יום אחד פשוט התיישבתי בדוגה על קפה קר ומשם… החל סיפור האהבה.  הכרתי אנשים, הגעתי לשיחות עומק, למדתי, נחשפתי לתרבות שונה, להשקפות עולם, לסלנג שונה ואפילו קפה ייחודי שמזוהה עם העיר. באשדוד יש אנשים טובים שאכפת להם ופועלים למען העיר אם זה בפיתוח הקולינריה וחיי הלילה, בשמירה על איכות הסביבה, קידום תרבות ואומנות.

אשדוד מציעה תחושת שייכות לכל אשר חפץ בה, היא עממית ומודרנית בו זמנית, ומלאת פוטנציאל. היא כמו הילד הזה בכיתה שמקבל 70 ואומרים לו אתה יכול יותר, פשוט תנו לה הזדמנות ושחררו את הסטיגמות וגם לכם היא תיכנס ללב.